האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי THE ISRAEL ASSOCIATION FOR COUPLE AND FAMILY THERAPY

ראשי

עשרים וחמישה גוונים של נתינה- איתן יעקובוס


נתינה 2
המאמר שלפניכם עוסק בדוגמה אחת מתוך מיכלול של התנהגויות הנופלות תחת ההגדרה: "נתינה בתוך קשר".

ב"נתינה בתוך קשר" – אני מתכוון לנתינה פיזית ורגשית.

פעמים לא רבות נתינה איננה מתבטאת במעשים אלא באמירות. נתינה בתוך קשר היא סוג של אמירות או מעשים שהמכנה המשותף שלהם הוא: הם מכוונים לזולת, ונעשים מתוך מחשבה עליו/עליה ועל צרכיו/צרכיה.

"לתת" ו"נתינה" הם מושגים שחוקים, קלישאה שכולם משתמשים בה. ולכאורה, נראה כאילו אני מתכוון לתת "טיפים" לחיי זוגיות טובים בסגנון של מגזיני איכות חיים.

אך אין זה כך. התברר לי, אחרי שנות טיפול רבות, שתובנות מעמיקות שקורות במהלך טיפול, אינן ערובה לשינוי. בטיפול מתמודדים עם דפוסי קשר מזיקים, מרפאים פצעים ישנים, מתגברים על משקעים של עויינות וריחוק. ואז, עדיין, אנחנו נותרים עם הצורך לשנות דפוסי פעולה בתוך הזוגיות. וכאן מתגלים קשיים בתחום הכביכול כה מובן מאליו, של נתינה וקבלה.
ההבנה הפשוטה שנתינה חשובה לחיי הרגש שלנו כמו שמזון חשוב לחיים הפיזיים שלנו מתקשה להיות מתורגמת למעשים, ולו הפשוטים ביותר. ההכרה, כי לאחר הרגעת כאבים והתרככות הכעס בין בני הזוג, נדרשים מעשים בפועל כדי לחולל שינוי, מתקשה להתבצע!
התגלו לי, לאורך הדרך, שתי בעיות עיקריות המונעות נתינה– חוסר מודעות והעדר נדיבות.
חוסר מודעות מתבטאת למשל בציפיה שהנתינה "תבוא לי ספונטנית" וכי לתכנן אותה זה "מזוייף ולכן לא שווה כלום"
העדר נדיבות מופיעה פשוטה כמשמעה בתופעות כגון: "בערב אני עייף/ה, לא בא לי להשקיע ביחסים".
בעיות אלה משפיעות בצורה דרמטית על חוויית היום יום. הן גורמות להיעדרה של נתינה.
אפשר להבין את השיתוק של יכולת הנתינה אצל זוגות מסוכסכים ומרוחקים.
אבל כשסיבות אלה כבר לא קיימות, מסתבר שעדיין יש קושי בנתינה.
והתוצאה- אפשרויות רבות של נתינה בחיי היום יום שהיו יכולות לתרום לאיכות חיי הזוגיות , לשביעות הרצון של בני הזוג, ולתחושת מלאות נפשית אינן ממומשות.
לכן אני נדרש לנושא זה. ואני מתחיל מניסיון פשוט ובסיסי להגדיר לפרטיהם את צורותיה הרבות של נתינה בתוך קשר.
במאמר הנוכחי אעסוק ב:
התעניינות, גילוי סקרנות כלפי הזולת כאופן של נתינה

התעניינות היא בראש וראשונה עניין ספונטני. משהו יכול לעניין או לא לעניין אותך. יש גם הבדלים בין אנשים. יש סקרנים מטבעם ויש כאלה שלא. כך שאפשר אולי לטעון שזו פשוט תכונה, או נטייה שיש לך או אין לך ואין הרבה מה לדבר על נחיצותה...
אין זה כך. אני כולל את ההתעניינות כאחת מצורות הנתינה בגלל האפקט המשמעותי שהיא מחוללת במקבל, ולכן כה חשובה לקשר. אך לא פחות מכך. היא גם חוזרת אל הנותן. המתעניין בזולת, גם הוא מקבל.
על היבטים שונים של ההתעניינות בזולת, במה היא כרוכה, ומה היא מחוללת אנסה לפרט להלן:

א. אדם שמתעניינים בו מרגיש שאיכפת לאחרים ממנו. כלומר שהוא מהווה "ישות" שחשובה למישהו בעולם. הוא מקבל חיזוק גדול לתחושת הערך העצמי שלו/שלה. התעניינות נותנת למקבל תחושה של ניראות – מבחינים בו/בה, רואים אותו/אותה, ולכולנו יש צורך גדול בכך.
היא מספקת טעם וחיוניות לקשר בין בני הזוג. התעניינות וסקרנות הדדית היא מה שמשך אותנו זה אל זו מלכתחילה, הימשכותה של סקרנות זו נותנת טעם לקשר, וחוויה חיובית של הימצאות בתוכו.

ב. התעניינות בזולת איננה בהכרח התעניינות בנושא שהוא עסוק בו אלא בו עצמו כאדם. כלומר – אם משהו מרגש אותך אני רוצה להבין מה ריגש אותך, מה זה מעורר אצלך, אילו דברים את מוצאת בכל זה. אם את מספרת לי על תחביב איסוף המאובנים שאת עוסקת בו, ואני ממש לא מתעניין במאובנים, אוכל להתעניין בך – מה את מוצאת בזה. מין הסתם אלמד שם משהו מעניין עליך כי הרי את מעניינת אותי, ולא המאובנים.. כלומר, החוויה שלך מעניינת אותי גם אם נושא ההתעניינות שלך איננו מדבר אלי.

ג. גם בסקרנים שבינינו - לגלות עניין כסוג של נתינה דורשת מאיתנו סוג של התכווננות, של כיול פנימי. להדגמה אזכיר את מערכון ידוע של אפרים קישון. במערכון מנסה מישהו לספר לשני בדיחה על אירוע שהתרחש בזמן נסיעה במינהרה בשווייץ. השומע, החל להתעניין מה שם המינהרה, איפה היא נמצאת, כי זה מה שעיניין אותו. המספר שאיבד סבלנות פלט מפיו בקוצר רוח "מה זה משנה מה שם המינהרה, נגיד ששמה מינהרת שלזינגר." "הא הא הא, הגיב השומע, איזו בדיחה נהדרת, אין בכלל מינהרה כזו בשוייץ.."
אם אנחנו מתעניינים בסיפורו של הזולת במרכיבים שמעניינים אותנו אבל לא הם המרכז של סיפורו בעיניו, נצטרך לכייל את עצמנו, לחפש איזון הולם בין מה שמעניין אותנו בנושא המסופר, לבין מה שהמספר רוצה לספר...

ד. וזה "קלף ג'וקר" שכדאי להשתמש בו כדי "לכייל" את עצמנו לנתינה – המחשת יכולת וחשיבות הנתינה באמצעות הפניית המבט כלפי התנהגותנו אל ילדים. כלפיהם אנחנו יודעים לגלות התעניינות, אפילו מלאכותית, שהופכת עם הזמן לטבעית כי מה שמחמם את ליבנו זו ההתלהבות בה הילד מספר לנו את סיפורו וכך נבנה קשר חם ונלהב שמתפתח בינינו והוא מקור האנרגיה הבלתי נדלה להמשך התעניינותנו בו. גם בן /בת זוג, הוא סוג של ילד הזקוק להתעניינות כדי להמשיך להתלהב מהקשר איתנו ולראות בו דבר חי, מרגש ומיטיב..

ה. התעניינות בלבד, גם אם היא מכוונת היטב למספר, איננה מספיקה. כשאדם משתף במשהו משמעותי לו הוא זקוק לתגובה. הוא זקוק לדעת אם הדברים השפיעו על השומע, אם הם עוררו בו עניין, מחשבות, רגשות. תגובתיות כוללת גם מעקב לאורך זמן - לחזור ולשאול איך התפתח העניין, מה מרגיש המספר לאחר זמן וכד'.

ו. היבט חשוב ועקרוני: התעניינות קשורה למרחק רגשי הולם בתוך קשר. (זהו נושא עקרוני שלא אדון בו בהרחבה כאן) בחדר הטיפולים אני נתקל בזוגות בהם אחד מבני הזוג מתלונן שהשני אדיש כלפיו ואינו מתעניין בו אך גם במקרים בהם אחד מבני הזוג חווה את השני כ"נודניק" שמביע את התעניינותו בצורה שנחווית כמוגזמת. שתי צורות התייחסות אלה הן ביטויים למרחק רגשי שאינו מתאים לצרכים של שני בני הזוג.
התעניינות-חסר יכולה להחוות כאדישות, כמרחק רגשי גדול מדי.
והתעניינות אינטנסיבית מידי באה לידי ביטוי למשל בשאלות שחוזרות על עצמן, או בתכיפות צפופה מידי,אינה מכבדת מספיק את המרחב הפרטי של הזולת. לעתים היא נחווית כפולשנית, כמטרידה.
פעמים רבות היא נתפסת או מהווה ביטוי לצורך של המתעניין בשליטה, או בהרגעת חרדה של המאזין שאינה בהכרח קשורה לעניין. וכך – התעניינות כזו עוסקת יותר מדי בצרכי המתעניין ופחות מדי בצרכי זה שמתעניינים בו.
לכן חשוב לחדד ולהדגיש שהתעניינות מיטיבה היא כזו ששומרת על איזון בין צרכי המאזין לצרכי זה שמתעניינים בו.

ז. המתעניין בבן/בת זוגו נותן לזולת ומקבל בחזרה – התעניינות כפי שתיארנו לעיל מקרבת בין אנשים. מהדקת את הקשר. ממלאת אותו בתוכן. המתעניין בזולת מרחיב את עולמו שלו, מקבל נקודות התייחסות חדשות לעולם, מרחיב את אישיותו. קשר קרוב ומעשיר, והרחבת עולמו ואישיותו של המתעניין בזולת– הם הבונוסים הגדולים של הנותן.

לסיכום, התעניינות היא סוג של נתינה. היא מעשירה את הנותן והמקבל! וכפי שראינו – היא איננה דבר פסיבי. היא איננה "הכלה" או "ספיגה", אלא מעשה אקטיבי מלא כוונה ומכוונות. דרוש חוש מידה כדי לעשותה נכון. כשהיא נעדרת ממערכת יחסים, הקשר חסר משהו. קיומה בתוך קשר מקרבת ומעמיקה את הקשר.


© כל הזכויות שמורות לאיתן יעקובוס מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך ולמכון "ראוּת"


 

מה באגודה?

  • מה חדש